הקדמה רבותינו הקדושים חכמי התלמוד למדו אותנו דעת והורו לנו הדרך נלך בה בלמוד התורה והחכמה באמרם בראשון מפסחים לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. והנה הדרך בזה אשר יבחר ויקרב לו האדם ויפרד לשני ראשים. הראש אחד הוא, או לקצר את דברי הקדמונים אשר האריכו למעניתם בשאלות ותשובות אשר דבר חד את אחד לברר וללבן הלכותיהם. ומה ראו על ככה לפסוק הדין כך או כך, ובדרך הזה דרך רבינו הגדול הרי"ף ז"ל וקיצר את התלמוד בהניחו רוב פלפול של הלכות ולא כתב כ"א אותן הדברים אשר הסכימו רוב מנין ורוב בנין עליהם או להניח כל היסודות והראיות אשר נבנה עליהן ההלכה כאשר עשה תלמיד תלמידו הרמב"ם ז"ל והאיר לנו נתיב בספרו יד החזקה, וכה עשו כל הבאים אחריהם אף הם בחכמתם לחקות על ספריהם תלי תלי הלכות בקיצור נמרץ. והראש השני הוא ללמוד אך שרשי התורה וכללותיה אשר מכל אחד מהנה נסתעפו הלכות רבות. בדרך זה דרכו רבים וכן שלמים באספם בחפניהם מלא כף שרשי ההלכות כמו כלל, אסמכתא ואיסור חל על איסור, ודבר שלבל"ע, וברירה, ודומיהם וכתבום בספריהם, וכל א' מהם בררו ובחרו להם מספר מה מהשרשים הנזכרים בתלמוד ודברו בהם כרוחב לבם ורוח מבינתם. והסבה לדרכים הנזכרים אחת הוא. בראות כל חכם וחכם בדורו כי העם מתרפים במלאכת שמים בחשבם מי יבא עד מרום קץ התלמוד כי ארוכה מארץ מדתו ורחבה מני ים על כן אחזו הצדיקים ההם הדרכים הנזכרים למען הביא את העם בעול התורה בדרך שנא ירבצו תחת משאם. ואחרי אשר הסכין שכמו לסבול עול התורה ישא לבו אותו לדעת איה מקום הבינה ומבטן מי יצא הדבר הזה ואם בימיהם ימים אשר היה לעם בני ישראל בהם חפץ לדעת חכמה ומוסר. ולא עלה עליהם עול כבד ממלאכת ביתם. והי' בהם כח לעמוד ולשרת בקודש לא האמינו חכמינו כי יביאו העם את צואריהם בעול התורה אם לא יכינו להם הדרך הבא בקצרה. מה נעשה אנחנו יתמי דיתמי אשר השלשה המשפטים הרעים חוברו להם יחדיו ושמו קץ להם בנו. כי אזלת ואפס כוסף לדעת חכמה. ומחסורנו בא עלינו ברוב ענין עד אשר לא נוכל הרפות מהם עד בלע רוקנו. ומהעבודה הקשה אשר אנחנו עובדים יום יום על המחיה והכלכלה נמס כל לב ורפו כל ידים וכחנו הולך וחסר עד אשר לא נשאר בנו כח לעמול לרוח אשר נפח בנו בורא עולם ב"ה ורעה עוד מזאת כי רבים עתה יודעי ספר בראותם כי דבר ד' זו הלכה ותורת אמת אין נחשב למאומה בעיני המון עם. ואך לאותן המצפצפים והמהנים בפלפול של הבל נתנו יד להחזיק אותם. גם המה (יודעי ספר) בחרו בדרכיהם לעזוב ארחות יושר וללכת בדרך חשך למען יחשבו אף הם בעיני העם להחזיק בידם אשר מטה. ואם לא יעשה כן בימינו כאשר עשו קדמונינו להכין הדרך אשר בה יוכל לבא כל איש אל מחוז חפצו בלי עמל גדול ורב הטורח. עוד מעט. נבקש איש יודע שרשי התורה ולא נמצא כי אם אחד מני אלף או רבבה. הן כל אלה ראיתי ונתתי אל לבי לדרוש ולתור הדרך אשר יבור לו האדם עמוס התלאות וקצר השכל אשר כלתה וגם נכספה נפשו לעלות ולאחוז בסנסני תורת אמת מבלי אשר יפול תחת משאו. ומצאתיו בלמוד כל השרשים והכללים הנמצאים בתלמוד לראשונה עד יודעם על בורין. ויקל בעיניו אחר זאת לבא אל חדרי התורה פנימה וכאשר בינותי בספרים מצאתי שרשים וכללים רבים מפוזרים ומפורדים אחת הנה ואחת הנה. ואין איש מאסף אותם בספר אחד. ואין להאשים את הגדולים מרבותינו אשר היו מלפנים ואף לא את גדולי זמנינו ישמרם השם. שלא נתנו אל לבם לב טהור לקבץ את כל השרשים אל מקום אחד. כי נקל זאת להם לגודל חכמתם. כי דבר זה הוא מלאכה ואינה חכמה. ומה להם לבלות זמנם בזה הלא טוב להם להפיץ מעינות חכמתם ובינתם החוצה. יען כי אין איש בלעדם לימנות את החסרון הזה וכל מלאכה קלה ונקיה מדעת הניחו לאנשים אשר אין להם חלק בבינה לחדש בטוב שכלם חדושי תור'. על כן אמרתי אקרבה נא אנכי אל המלאכה הזאת אולי אוכל הועיל לאנשים כמוני ולבחורי חמד המתאוים גס הם לדעת שרשי מחצב התורה למען כי יקראו בספר הזה שנים או שלשה פעמים עד אשר יכונו כל הכללים יחדיו על שפתותיהם יתהלכו ברחבה בבואם אל הקדש פנימה ללמוד איזה סוגי' או איזה הלכה כי יגלו להם המון נסתרות אשר מלפנים לא ידעום. איכות הספר הזה הוא. כל מקום שמצאתי בתלמוד ובדברי הראשונים איזה כלל אשר הוא מקור להלכות רבות. העתקתיו כלשונו מבלתי שנות אף את שם אומרו. למען דעת אם הכלל ההוא מוסכם מכל התנאים והאמוראים או לא. ואם נמצא הכלל הזה פעמים רבות בתלמוד העתקתיו כולו או רובו אם מצאתי בהשנותו איזה חידוש אך אם הוא במקומות הרבה בסגנון אחד לא העתקתיו עוד יען שלא ראיתי תועלת בהעתקתו. ואף מהכללים אשר כבר חוברו יחד בספרי הטור ובית יוסף כגון אסמכתא ודבר שלב"לע ודבר שיל"מ. ודומיהן. לא השבתי ידי מלהעתיקם כי גם בהם ימצא הקורא תועלת אחר מה שלא ימצא בטור ובית יוסף כי הם לא הביאו אלא הענינים הנוגעים לפסק הלכה ואני הבאתי כל הדברים הנאמרים בכלל הזה אף שאינם אליבא דהלכתא ולפעמים קצרתי לשון התלמוד או דברי הראשונים אם באו בתוך הכלל דברים מענינים אחרים למען הקל עלי מלאכת העתקה. וכל מקום שדברי התלמוד צריכין פירוש כתבתי פי' רש"י או רשב"ם בין שני חצאי לבנה כזה ( ) מבלי הזכיר שם המפרש. ומענין המסכתא יודע למעיין בו אם הוא פי רש"י או הרשב"ם. וכל דבר חדוש אשר חדשתי בעצמי או שהקשתי איזה קושיא על דברי הראשונים או האחרונים הצבתי בין ציון כזה [ ] מבלתי הזכיר שמי עליו. אמנם החידושים ממחברים אחרים אשר פעמים רבות גם כן הצבתי בין ציון הנזכר הזכרתי שם אומרם. מספר הכללים אשר אספתי עולים לסך מאה וששים. לכן קראתי לספר הזה בשם כסף נבחר כי מספר כסף הוא שוה למספר הכללים והם נבחרו מכל התלמוד להיות יחדיו תמים בחיבור הזה. ויען כי לא נעלם מעיני כל תלמיד עם מבין כי המלאכה הזאת גדולה למאוד ולא תוכל היות תמה וברה מבלי היות בה מגרעת ונפשי יודעת מאוד כי השמטתי בכל כלל וכלל איזה דברים אדות שלא שזפתם עין רואי. לכן אחלה את פני כל מעיין בספרי זה שאל יאשימני ולשית עלי חטאת לאמור מה לך לקרבה אל המלאכה אשר לא תדע שחרה ולא תוכל להשלימה כראוי כי לא מגודל לבב עשיתי זאת אך הסיבות הנזכרות הן הם אלצוני ודחקוני לבא למדה הזאת ובדעתי אם ירצה השם לכתוב מהדורא בתרא על כל הכללים למען תקן את אשר עותי. וידע ישראל כי נשאתי נפשי להועיל לבחורי חמד וגם לבני תורה. אשר טעמו מעט צרי ומעט דבש מדברי חז"ל ואפס קצתם ראו וכלם לא ראו. במלאכה הזאת, ומעתה אני תפלה לאל חיי להטות אלי חסד לתת חני בעיני אלופינו מסובלים בתורה וחכמה לבלתי הכלימוני ולגעור בי ולהטות לב האנשים כגילי ובחורי ישראל אל הספר הזה לקרות בו בפנים יפות. ויסור ממני קנאת אדם למען לא יחדלו מקרב הארץ אנשים אשר נשא לבם אותם לעבוד עבודתם להגדיל התורה ולהאדירה אלה דברי עבד נרצה לתופשי התורה וחבר לשוחרי תושי' זעירא ולא מן חבריא      ברוך בענדיט גיאטיין החונה בק"ק העדיעס